הסיפור המלא (1931-1990)
המורה הרוחני אושו נולד בכפר קטן במרכז הודו, תחת השם רג'ניש צ'נדרה מוהאן ג'אין. וגדל בצל שחרור הודו מעול שלטון הבריטים.
בכפר הקטן בו הוא גדל, אצל סבו וסבתו, כבר בשנים הראשונות ראו שלא מדובר בילד רגיל. רג'ניש הקטן היה מציק שואל ומתווכח, ולא מקבל שום דבר כמובן מאליו.
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ג'בלפור, הוא הצטרף לסגל האקדמי והתחיל ללמד פילוסופיה. אלא שההרצאות שלו גלשו מהר מאוד מלימוד פילוסופיה גרידא להבעת דעתו על כל דבר ודבר בעולם. ביקורת על דת ההינדואיזם, על השלטון, על מהטמה גאנדי ועל אמא תרזה. לא פלא אם כן, שתוך זמן קצר ההרצאות שלו היו מלאות מפה לפה ואנשים נתלו על הלוסטרות כדי לשמוע אותו.
אוניברסיטת ג'בל פור החליטה לשחרר את הפרופסור הבעייתי, גם בשל דעותיו המהפכניות וגם בשל הלחץ שיוצרים שומעיו אחרי השיעור, על הקפיטריה.
לאחר שרג'ניש עזב את האוניברסיטה הוא התחיל לטייל ברחבי הודו ברכבות, ולהרצות לאנשים תוך כדי נסיעה. את המתעניינים הוא היה מזמין לסדנאות בהרים בהן הוא פיתח את שיטות המדיטציה הייחודיות שלו. כעבור כמה חודשים, אלפים של אנשים זרמו לסדנאות שלו, ואז גם התחילו להגיע המערביים הראשונים.
תוך כדי המעבר שלו ממרצה לפילוסופיה למורה רוחני, רג'ניש אף פעם לא הפסיק לעורר פרובוקציות. הוא כינה את מאמיניו סוואמי, תואר השמור לאנשי דת נכבדים בהודו, הוא שינה את שמות מאמיניו לשמות הינדיים עתיקים גם אם אותם מאמינים היו עלמות אמריקאיות בגיל העשרה לחייהם, והמשיך להשתלח בכל דת, ממסד, ממשלה, וחברה קיימים.
את המרכז הראשון שלו הקים אושו בפונה, לשם התרכזו הודים מכל רחבי הודו לצד מערביים מכל רחבי העולם. כחלק מהפרובוקציות שהוא אהב לעורר, אושו התהדר בשעונים יקרים, מכוניות רולס רויס, כובעים שזורי יהלומים ונשים יפות. בשנת 1981 הוא החליט להקים את חזונו ולהקים קומונה בארה"ב.
חתימת ידו של אושו
האמריקאים לא ממש התלהבו מהגורו שהגיע אליהם עם 96 מכוניות רולס רויס ואלפי מאמינים, ולמעשה השתלט על עיירה בשם אנטילופ באורגון. ההרפתקה האמריקאית הזאת שנקראה "רג'נישפוראם" הסתיימה במאסרו של רג'ניש ל-18 יום, החרמת כל המכוניות וגירוש מארה"ב.
לאחר הגירוש מארה"ב, 21 מדינות נוספות לא הרשו לו לנחות בשטחן, אפילו לא כדי לתדלק את המטוס שלו. לאחר נדודים ממושכים באירופה, דרום אמריקה ואסיה, כשהוא מגורש כל פעם ממקום אחר, אושו שב לפונה ב-1986 כדי להקים את מה שנקרא בפי חסידיו "פונה 2".
ב-1989 רג'ניש החליף לעצמו את השם כפי שעשה למאות אלפי אנשים בימי חייו, ומאז הוא נודע בשם אושו.
אושו עזב את גופו ב-19 לינואר 1990. רבים מהסניאסים שלו מאמינים עד היום שהוא נפטר כתוצאה מהרעלה שעבר בזמן מעצרו בארה"ב.
שנים רבות חלפו אך חזונו של אושו והחלום שלו חיים וקיימים. אלפי אנשים בשנה מבקרים עד היום את האשראם שלו בפונה, ורבבות מבקרים במרכזים ברחבי העולם המנוהלים על ידי הסניאסים שלו.
על המצבה שלו חרוטות המילים הבאות:
אושו
מעולם לא נולד ומעולם לא מת,
רק ביקר בכדור ארץ זה בין
11 דצמבר 1931 – 19 ינואר 1990
________________________________
נכתב על ידי סוואמי רנג'יט, סופר ותסריטאי,
היסטוריון אושו חובב, וסניאס אדוק כבר קרוב ל 20 שנה.